החלטה בתיק ת"א 17814-06-12

1. לפני בקשות שתי הנתבעות לסילוק התביעה שהוגשה נגדן על הסף מחמת התיישנות.

2. עסקינן בתביעה נזיקית כספית שהוגשה ביום 11/06/12 בה עותרת התובעת לחייב את הנתבעות בנזקים שנגרמו לה, לפי הטענה, כתוצאה מעבודות תשתית שביצעו הנתבעות.
   במועד ביצוע העבודות היו הנתבעות עירייה אחת מאוחדת "עיר הכרמל" שפורקה למועצות נפרדות במהלך  2008.

3. לטענת הנתבעות בבקשותיהן, הואיל ועסקינן בתביעה כספית, תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים ממועד היווצרות העילה. מאחר והתובעת טוענת כי הנזקים נגרמו כתוצאה מעבודות תשתית במערכת הביוב הציבורית שבוצעו בשנת 2001, הרי שחלפו למעלה מ- 11 שנים עד להגשתה ולפיכך התביעה התיישנה. ככל שנגרמו לה נזקים (מוכחשים), הם היו אמורים להיגרם עם ביצוע העבודות או סמוך לאחר מכן ולא זמן כה רב לאחר מכן.

4. הנתבעות מפנות את תשומת לב בית המשפט לכך שחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה נערכה כבר ב- 2005 ולא ברור מדוע לא הוגשה תביעה כבר אז.

5. ככל שבית המשפט ידחה את טענת ההתיישנות טוענות הנתבעות לשיהוי שמונע מהן להתגונן כראוי.
6. לטענת התובעת, מדובר בעבודות שבוצעו במהלך 2003-2004, כשחלק מהנזקים הנטענים נוצרו ו/או החמירו במהלך השנים - כגון נזקי רטיבות, קילוף טיח, הופעת סדקים וכו'.

חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה נערכה ע"י מהנדס מטעם עיריית הכרמל ביום 10/12/05 ובה הוא מודה כי נגרמו נזקים לדירת התובעת. 

הודאה זו בגרימת הנזק מקיימת את התנאים הקבועים בסעיף 9 לחוק התיישנות ובהתאם טרם חלפו 7 שנים ממועד עריכתה.

7. בתשובה טוענות הנתבעות כי התובעת לא מציינת מהו חלקם היחסי של הנזקים המפורטים בכתב התביעה ומתי נוצרו. מעבר לכך היא כלל לא מציינת מהו פרק הזמן  שחלף מאז ביצוע העבודות.

חוות הדעת אליה מפנה התובעת נערכה ע"י אינג' חלבי ולא ע"י המועצה, ובכל מקרה המהנדס ש"מודה" בביצוע העבודות אינו מהנדס המועצה.

8. הנתבעת 1 מדגישה כי לו היו הנזקים נמצאים בתכוף לביצוע העבודות, מן הראוי היה שתגיש תביעתה/תלונתה כבר אז. טבעי ששינויים כאלה ואחרים במבנים נגרמים גם כתוצרה משינויים גיאולוגיים, כאלה ואחרים.

דיון והכרעה

9. לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשות, בתגובות לבקשות, ובתשובות לתגובות, דין הבקשות להדחות.

 10.        הלכה פסוקה היא כי סעד של דחייה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף.

בע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151  נקבע בזו הלשון:  " המדובר בסעד מאד מרחיק לכת שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע המבקש לעבור את הסף, להשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו בפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים בהם ברור, לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו. דחיה של תביעה על הסף תעשה רק כאשר בית המשפט משוכנע שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחת היה דינו - להדחות (ע"א 716/75 בר אור נ' בר אור, פ"ד ל(2)  253)... יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף ".

וראו גם ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721 , ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671.

 11.        בעניינו, יש צורך בבירור עובדתי ואפרט:

 12.        מועד תחילת תקופת ההתיישנות קבוע בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, ולפיו " תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". חריג לכלל זה מוסדר בסעיף 8 לחוק " נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."